חוקי ההקלטה בישראל: כללי הסכמת צד אחד ועונשים (2026)

כיצד ישראל מסדירה הקלטה: שני חוקים, מסגרת אחת

ישראל אינה מסתמכת על חוק הסכמה להקלטה יחיד. שני חוקים נפרדים מסדירים היבטים שונים של אותו מעשה, והבנת שניהם הכרחית בטרם הקלטת כל שיחה במדינה. הרקע החוקתי מסופק על ידי מקור נורמטיבי שלישי לגמרי.

חוק האזנת סתר, 5739-1979, עוסק במעשה היירוט וההקלטה של שיחות. זהו החוק המרכזי של ישראל בתחום ההאזנה לתקשורת.

חוק הגנת הפרטיות, 5741-1981, עוסק במערך רחב יותר של סוגיות פרטיות, לרבות מה שקורה לאחר ביצוע ההקלטה. הוא מסדיר את אחסון המידע האישי, לרבות חומר מוקלט, את חשיפתו ואת השימוש בו.

שני החוקים הללו אינם מצביעים תמיד לאותו כיוון. חוק האזנת סתר עשוי להתיר הקלטה שחוק הגנת הפרטיות מגביל בהמשך. מתח זה הוא מרכזי להבנת דיני ההקלטה בישראל.

מאחורי שני החוקים ניצב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (5752-1992), המעניק לזכות לפרטיות מעמד חוקתי. סעיף 7(ד) לחוק היסוד מגן במפורש על סודיות השיחות. כל פעולה חקיקתית או מנהלית המגבילה זכות זו חייבת לעמוד בדרישות המידתיות.

מבנה תלת-שכבתי זה, הבסיס החוקתי, איסור ההאזנה, ומשטר הפרטיות שלאחר ההקלטה, הוא שהופך את דיני ההקלטה בישראל מורכבים יותר ממה שמשתמע מהתווית הפשוטה «הסכמת צד אחד».

המסגרת החוקתית להגנת הפרטיות בישראל: סעיף 7 לחוק היסוד

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אושר בכנסת ב-17 במרץ 1992. חוקרי משפט ישראלים מתארים אותו כתחילתה של «מהפכה חוקתית», משום שלראשונה זכה מכלול של זכויות למעמד חוקתי עליון בדין הישראלי.

סעיף 7 לחוק היסוד מגן על הפרטיות בארבעה ממדים נפרדים:

1. סעיף 7(א): זכותו של אדם לפרטיות ולצנעת חייו.
2. סעיף 7(ב): איסור הכניסה לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.
3. סעיף 7(ג): איסור עריכת חיפוש ברשות היחיד של אדם, בגופו או בכליו.
4. סעיף 7(ד): זכותו של אדם לסודיות שיחותיו, כתביו ורשומותיו.

סעיף 7(ד) הוא ההוראה החוקתית הרלוונטית ביותר במישרין לדיני ההקלטה. הוא קובע כי לכל אדם בישראל זכות מוגנת חוקתית לכך ששיחותיו יישארו סודיות. חוק האזנת סתר וחוק הגנת הפרטיות הם הביטויים החקיקתיים של זכות זו בחקיקה הרגילה.

למעמדו החוקתי של סעיף 7(ד) יש השלכות מעשיות. כאשר בתי המשפט בישראל מפרשים הוראות עמומות בחוק האזנת סתר או בחוק הגנת הפרטיות, הם מיישמים עקרון מידתיות השאוב מחוק היסוד. הגבלות על הזכות לסודיות חייבות לשרת תכלית ראויה, להיות נחוצות להשגתה, ולא להטיל על הפרט נטל בלתי מידתי.

מסגרת זו מסבירה גם מדוע משטר הפרטיות הישראלי הוכר כבעל הלימות (adequacy) מצד הנציבות האירופית. החלטת ההלימות של האיחוד האירופי אינה רק השוואה טכנית לרשימת דרישות ה-GDPR. היא משקפת את הערכת הנציבות האירופית לפיה ישראל מספקת רמת הגנה שקולה במהותה, המושתתת על זכויות חוקתיות ולא רק על חובה רגולטורית.

חוק היסוד אינו יוצר זכות מוחלטת לשתיקה. סעיף 8 מתיר הגבלה על הזכויות שבסעיף 7, ובלבד שההגבלה נעשית בחוק, ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועדה לתכלית ראויה, ואינה עולה על הנדרש.

חוק האזנת סתר, 5739-1979

הגדרת האזנת סתר

סעיף 1 לחוק מגדיר «האזנת סתר» ככל האזנה, קליטה או הקלטה של שיחה באמצעות מכשיר ללא הסכמת אף אחד מהמשתתפים בה. למילה «אף» יש משקל משפטי. אם ולו צד אחד לשיחה מסכים להקלטה, הדבר יוצא מגדר הגדרת האזנת הסתר.

מה אוסר החוק

חוק האזנת סתר אוסר שני מעשים נפרדים:

1. האזנת סתר לשיחה ללא סמכות כדין. משמעות הדבר היא יירוט או הקלטה של שיחה שהמקליט אינו צד לה, ללא הסכמת אף אחד מהמשתתפים בה, וללא צו בית משפט.
2. שימוש ביודעין במידע שהושג באמצעות האזנת סתר, או חשיפת מידע כאמור לאנשים שאינם מורשים לכך.

שני האיסורים מכוונים כלפי מעקב של צד שלישי. החוק אינו מטיל אחריות פלילית על צד לשיחה המקליט את שיחתו שלו.

צווי בית משפט לגורמי אכיפת החוק

החוק מעניק למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי סמכות לבצע האזנת סתר בפיקוח שיפוטי. יש לקבל צו מנשיא בית משפט מחוזי או משופט שהוסמך לכך. הבקשה חייבת להראות כי ההאזנה חיונית לביטחון המדינה, למניעת פשיעה, או לגילוי עבריינים.

קטגוריות מסוימות של האזנה פטורות מדרישת הצו. אלה כוללות האזנה לשיחות המתנהלות ברשות הרבים לצורכי ביטחון המדינה, יירוט תקשורת בינלאומית לצורכי צנזורה צבאית, והאזנה למערכות תקשורת המופעלות בידי צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, וספקי שירות מורשים.

עונשים פליליים

חוק האזנת סתר קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר על הפרת איסוריו המרכזיים. בתי המשפט רשאים גם להורות על השמדת הקלטות שהושגו שלא כדין.

ראיות שנאספו באמצעות האזנה בלתי חוקית אינן קבילות ככלל, אף שלבתי המשפט בישראל שיקול דעת להתיר את השימוש בהן בנסיבות מסוימות, תוך איזון בין המשקל הראייתי של הראיה לבין חומרת הפגיעה בפרטיות.

אין לבלבל בין העונש המרבי של שלוש שנים מכוח חוק האזנת סתר לבין העונש המרבי של חמש שנים מכוח חוק הגנת הפרטיות. מדובר בשני חוקים נפרדים בעלי עונשים נפרדים. יירוט על ידי צד שלישי יוצר חשיפה לעונש של שלוש שנים מכוח חוק האזנת סתר; פגיעה מכוונת בפרטיות, כגון צילום ללא הסכמה ברשות היחיד, יוצרת חשיפה לעונש של חמש שנים מכוח חוק הגנת הפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות, 5741-1981

סעיף 2: רשימת הפגיעות בפרטיות

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מונה מעשים ספציפיים המהווים פגיעה בפרטיות. כמה מהם נוגעים במישרין להקלטה:

• סעיף 2(1): בילוש או התחקות אחר אדם באופן העלול להטרידו.
• סעיף 2(2): ציתות האסור על פי כל דין (בזיקה ישירה לחוק האזנת סתר).
• סעיף 2(3): צילומו של אדם כשהוא ברשות היחיד.
• סעיף 2(4): פרסום תצלומו של אדם בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
• סעיף 2(9): שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם, שלא למטרה שלשמה נמסרה.

המונח «צילום» מוגדר בחוק באופן רחב, וכולל צילום קולנועי, ומכאן גם הקלטת וידאו.

עונשים פליליים מכוח חוק הגנת הפרטיות

אדם הפוגע במזיד בפרטיותו של אדם אחר מכוח סעיפים 2(1), 2(3) עד 2(7), ו-2(9) עד 2(11), צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר. עונש זה חל על פגיעות מכוונות.

בנפרד, כל אדם החושף מידע שהושג בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל, או כמחזיק במאגר מידע, שלא למטרות עבודה לגיטימיות או שלא מכוח צו בית משפט, צפוי אף הוא לעונש של עד חמש שנות מאסר.

אחריות אזרחית

פגיעה בפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות מהווה עוולה אזרחית (נזיקית). נפגעים רשאים להגיש תביעות אזרחיות לפיצויים מבלי שיידרשו להוכיח הפסד כספי ספציפי.

לפני תיקון 13, הסעד האזרחי הזמין היה מוגבל. תיקון 13 הרחיב במידה ניכרת את מה שבתי המשפט רשאים לפסוק. בתי המשפט רשאים כעת להטיל פיצויים עונשיים של עד NIS 10,000 בגין פגיעה בפרטיות, אף ללא הוכחת נזק בפועל. בנפרד, יחידים רשאים להגיש תביעות אזרחיות, ובתי המשפט רשאים לפסוק פיצויים סטטוטוריים של עד NIS 100,000 (כ-USD 27,000) לאדם. מדובר בקטגוריות נפרדות: הוראת הפיצויים העונשיים חלה על מעגל צר יותר של פגיעות מכוונות, בעוד שתקרת הפיצויים הסטטוטוריים של NIS 100,000 חלה על מגוון רחב יותר של תביעות פרטיות המוגשות על ידי נושאי מידע יחידים.

פרשת הנהג שהקליט את יאיר נתניהו ממחישה כיצד פועלת האחריות האזרחית בפועל. נהג שהקליט בסתר שיחה עם בנו של ראש הממשלה דאז, נתניהו, במהלך יציאה פרטית, חויב בפסק דין של בית משפט ישראלי לשלם NIS 30,000 כפיצוי ולהתנצל בפומבי. ההקלטה עצמה לא הייתה בלתי חוקית מכוח חוק האזנת סתר, משום שהנהג היה צד לשיחה. אולם החשיפה שלאחר מכן של תוכן ההקלטה הפרה את חוק הגנת הפרטיות. פסיקת בית המשפט משקפת את העיקרון «להקליט בחופשיות, לחשוף בזהירות» החוזר לאורך דיני ההקלטה בישראל.

היכן מתנגשים שני החוקים

האינטראקציה בין שני החוקים יוצרת אזור אפור משפטי שבתי המשפט בישראל נדרשו אליו שוב ושוב.

חוק האזנת סתר קובע: צד לשיחה רשאי להקליט אותה. לא נעברת כל עבירה.

חוק הגנת הפרטיות קובע: גם אם ההקלטה הייתה חוקית, השימוש בה לחשיפת מידע פרטי, מסירתה לגורמים בלתי מורשים, או פרסומה באופן הפוגע בכבודו של אדם, עשויים להוות פגיעה בפרטיות שדינה עד חמש שנות מאסר.

המשמעות המעשית היא שההקלטה עצמה חוקית ככלל, אך החשיפה אינה חוקית באופן אוטומטי. לתכלית ההקלטה יש חשיבות. בתי המשפט מבחינים בין הקלטות שנעשו לתיעוד ראיות לעוולה, המטופלות בדרך כלל באופן חיובי, לבין הקלטות שנעשו לטובה אישית, להטרדה, או לחשיפה פומבית, המסתכנות באחריות מכוח חוק הגנת הפרטיות.

פרשנים משפטיים בישראל מכנים זאת המסגרת של «להקליט בחופשיות, לחשוף בזהירות». עצם לחיצת כפתור ההקלטה כמעט תמיד חוקית עבור צד לשיחה. מה שנעשה בקובץ לאחר מכן הוא הקובע אם הופר החוק.

תיקון 13: חיזוק האכיפה (בתוקף מאוגוסט 2025)

הכנסת אישרה את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות באוגוסט 2024. התיקון נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, ומסמן את העדכון המשמעותי ביותר במסגרת הפרטיות הישראלית זה עשרות שנים.

מה השתנה

תיקון 13 לא שינה את כללי ההסכמה המרכזיים להקלטה מכוח חוק האזנת סתר. תקן הסכמת צד אחד נותר בעינו. מה שהשתנה הוא תשתית האכיפה סביב חוק הגנת הפרטיות.

הרחבת סמכויות הרשות להגנת הפרטיות: הרשות להגנת הפרטיות (שנקראה בעבר רשות הפרטיות הישראלית, ולפני כן רשות רישום מאגרי המידע) קיבלה סמכות לערוך בירורים מנהליים, למנות מפקחים, להוציא צווי ציות מחייבים, ולהטיל עיצומים כספיים מבלי לפתוח בהליך פלילי.

עיצומים כספיים מנהליים: העיצומים הכספיים עשויים להגיע למיליוני שקלים. הקנסות נעים בין NIS 1,000 ל-NIS 320,000 לעבירה, עם אפשרות להכפלה עד NIS 640,000 במקרים חמורים. חלה תקרה של 5% מהמחזור השנתי. עסקים קטנים וזעירים כפופים לתקרה שנתית נפרדת של NIS 140,000. בגין הפרות הנוגעות למאגרי מידע, ניתן לחשב את הקנס גם לפי NIS 100 לכל נושא מידע שנפגע, כאשר העיצום הכספי המרבי מגיע לכ-NIS 3.2 מיליון במקרים של פריצות נרחבות למאגרי מידע.

פיצויים סטטוטוריים אזרחיים: בתי המשפט רשאים לפסוק פיצויים סטטוטוריים של עד NIS 100,000 לאדם בגין פגיעה בפרטיות, ללא צורך בהוכחת נזק בפועל. פיצויים עונשיים של עד NIS 10,000 זמינים כקטגוריה נפרדת עבור פגיעות מכוונות.

הארכת תקופת ההתיישנות: תקופת ההתיישנות בתביעות אזרחיות בגין פגיעה בפרטיות הוארכה משנתיים לשבע שנים, בהתאמה לתקופת ההתיישנות הכללית בתביעות אזרחיות בישראל.

חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות: ארגונים שהם גופים ציבוריים, סוחרי מידע, מעבדי מידע בעל רגישות מיוחדת, או ארגונים המבצעים ניטור שיטתי, חייבים למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO) עצמאי בעל גישה ישירה להנהלה הבכירה. הרשות להגנת הפרטיות העניקה תקופת חסד עד ל-31 באוקטובר 2025. תקופת חסד זו הסתיימה כעת; מינוי DPO הוא יעד אכיפה מרכזי לשנת 2026. ארגונים שמינו DPO בטרם הוטל עליהם קנס זכאים להפחתה של 10% בסכום הקנס.

פרסום שמות: הרשות להגנת הפרטיות רשאית לפרסם את שמות המפרים לתקופה של עד ארבע שנים כאמצעי הרתעה.

פעולות האכיפה הראשונות מכוח תיקון 13

הרשות להגנת הפרטיות פעלה במהירות לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13. באחת מפעולות האכיפה הראשונות שלה מכוח הסמכויות המורחבות, קנסה הרשות את חברת התקשורת הישראלית HOT בסכום של NIS 70,000 עד 75,000 בגין פגיעות בפרטיות. הרשות אישרה כי אכיפת חובות ממשל המידע היא יעד מוצהר לשנת 2026, וארגונים צריכים לצפות להחמרה בביקורת.

מה המשמעות עבור הקלטה

עבור יחידים המקליטים שיחות אישיות, תיקון 13 אינו משנה את הנוהג היומיומי. הסכמת צד אחד עדיין חלה.

עבור עסקים המאחסנים, מעבדים או מנהלים מידע מוקלט, ההימור גבוה בהרבה. חברה המקליטה שיחות לקוחות ואינה מטפלת כראוי במידע חשופה כעת לחקירת הרשות להגנת הפרטיות, לעיצומים כספיים, לצווים מחייבים, ולפרסום פומבי של שמה. התיקון קירב את משטר האכיפה הישראלי במידה ניכרת לתקן ה-GDPR של האיחוד האירופי, שהיה אחת מתכליותיו המוצהרות.

ספריית הקונגרס האמריקאית ציינה כי התיקון מהווה «צעד חשוב מבחינת ההתאמה של ישראל לחוקי הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי», ותומך בהמשך מעמד ההלימות של ישראל מול האיחוד האירופי, שאושרר מחדש בינואר 2024.

הקלטת שיחות טלפון בישראל

הקלטת שיחת טלפון חוקית כאשר אתם צד לשיחה. הדבר חל על:

• שיחות קוליות בטלפון נייד ובטלפון קווי
• שיחות VoIP באמצעות שירותים כגון WhatsApp, Zoom ו-FaceTime
• שיחות ועידה שבהן אתם משתתפים פעילים

אינכם חייבים ליידע את הצד האחר. עצם השתתפותכם בשיחה מהווה את הסכמתכם מכוח חוק האזנת סתר.

אם אינכם צד לשיחה ואתם מיירטים אותה באמצעות ציתות, ניצול פרצה, או מכשיר חשאי, אתם עוברים עבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר.

שיחות חוצות גבולות: כאשר צד אחד נמצא בישראל והצד האחר נמצא מחוץ לישראל, חוק האזנת סתר חל על התנהלותו של הצד הישראלי. הדין החל במדינת הצד הזר עשוי להטיל דרישות הסכמה נוספות. שיחה עסקית בין משרד ישראלי לגורם מקביל בקליפורניה, למשל, כפופה הן לכלל הסכמת שני הצדדים הנהוג בקליפורניה והן לכלל הסכמת הצד האחד הישראלי. הלכה למעשה, שולט הדין המחמיר מבין השניים.

אפליקציית הטלפון של גוגל אינה מאפשרת הקלטת שיחות מובנית בישראל, חרף מסגרת הסכמת הצד האחד, החלטה המבוססת על המדיניות הגלובלית של גוגל עצמה ולא על הדין הישראלי. אפליקציות הקלטה של צד שלישי עדיין זמינות וחוקיות לשימוש.

הקלטת שיחות פנים אל פנים

מסגרות פרטיות

הקלטת שיחה פנים אל פנים במקום פרטי, כגון בית, משרד, או חדר מלון, חוקית אם אתם צד לשיחה. חוק האזנת סתר אינו מבחין בין שיחות טלפון לבין שיחות פנים אל פנים.

עם זאת, האיסור שבסעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות על צילום אדם כשהוא ב«רשות היחיד» עשוי לחול אם הקלטת וידאו לוכדת אדם במרחב שבו יש לו ציפייה סבירה לפרטיות. הקלטת אודיו בלבד על ידי צד לשיחה אינה מפעילה בדרך כלל הוראה זו, אך הקלטת וידאו מוסיפה שכבת סיכון.

מרחבים ציבוריים

הקלטה במרחבים ציבוריים מותרת באופן רחב. שיחות המתנהלות באזורים הפתוחים לציבור הרחב זוכות להגנת פרטיות מופחתת. עיתונאים המקליטים הצהרות של נושאי משרה ציבורית, עוברי אורח המתעדים אירועים ברחוב ציבורי, ומצלמות אבטחה באזורים מסחריים, כולם פועלים בגדר החוק.

המבחן אינו רק המיקום אלא גם ההקשר. שיחה פרטית המתנהלת בפינה שקטה של פארק ציבורי עשויה עדיין לזכות בהגנה מכוח חוק הגנת הפרטיות, בהתאם למה שנעשה בהקלטה. אולם עצם הקלטתה על ידי צד לשיחה נותרת חוקית.

מצלמות נסתרות ומציצנות

סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות אוסר צילום אדם ברשות היחיד ללא הסכמתו. הוראה זו חלה על מצלמות נסתרות המוצבות בחדרי מלון, חדרי הלבשה, חדרי אמבטיה, או בתי מגורים פרטיים, לצורך תיעוד אנשים שלא הסכימו להיות מצולמים.

ממד פלילי נפרד חל מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, 5758-1998. מכוח חוק זה, פרסום תמונות, סרטונים או הקלטות של אדם המתמקדים במיניותו, לרבות צילום אינטימי שהושג באמצעות מצלמה נסתרת בסביבה פרטית, מהווה עבירה פלילית שדינה עד חמש שנות מאסר. העבריין מסווג כעבריין מין עם הרשעתו.

הוראות אלה מתקיימות זו לצד זו עם מסגרת חוק האזנת סתר: גם אם מפעיל המצלמה הנסתרת נוכח פיזית במרחב, צילום אדם ברשות היחיד ללא הסכמתו בהקשר מיני אינו מוגן על ידי החריג המתיר לצד לשיחה להקליט. חוק הגנת הפרטיות והחוק למניעת הטרדה מינית עוסקים באופי הצילום ובשימוש בו, לא רק בשאלה אם המפעיל היה נוכח.

הקלטת שוטרים ופקידי ממשל

הדין הישראלי אינו אוסר על אזרחים להקליט שוטרים או פקידי ממשל אחרים במהלך אינטראקציות פומביות. כצד לשיחה עם שוטר, אתם רשאים להקליט אותה מכוח חוק האזנת סתר.

לנושאי משרה ציבורית המבצעים את תפקידם בסביבה ציבורית ציפייה מופחתת לפרטיות. הקלטת עצירה לביקורת תנועה, תשאול משטרתי בהפגנה, או אינטראקציה עם פקיד ממשלתי, היא חוקית.

באוגוסט 2016 הופצה בקואליציה של נתניהו הצעת חוק שהייתה מחייבת הסכמת שני הצדדים להקלטת עובדי ציבור. הצעת החוק עוררה ביקורת ציבורית מיידית, וראש הממשלה נתניהו הנחה את יושב ראש הקואליציה דוד אמסלם להסירה, בהצהירו כי הוא מתנגד באופן אישי לחקיקה זו. נכון למאי 2026, אין הגבלה כזו קיימת.

עם זאת, הפרעה פיזית לשוטר תוך כדי הקלטה נותרת עבירה נפרדת. הזכות להקליט אינה גוברת על החובה לציית להוראות כדין.

הקלטה במקום העבודה וניטור עובדים

חובות המעסיק

מעסיקים בישראל המנטרים עובדים חייבים לפעול לפי עקרונות שקבעה הרשות להגנת הפרטיות, שחוזקו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

הודעה מוקדמת היא חובה. יש ליידע עובדים על כך שמתבצע ניטור, אילו מערכות משמשות לכך, ואיזה מידע נאסף. הרשות להגנת הפרטיות מחייבת מעסיקים לחשוף מידע זה בטרם תחילת הניטור.

חלה דרישת מידתיות. הניטור חייב להיות מידתי לאינטרס עסקי לגיטימי. בית הדין הארצי לעבודה קבע מבחן תלת-שלבי: ראשית, על המעסיק להראות תכלית לגיטימית; שנית, שיטת הניטור שנבחרה חייבת להיות האמצעי הפוגעני פחות מבין האפשרויות המשיגות את אותה תכלית; שלישית, יש לאזן בין מידת הסכמת העובד לבין הפגיעה בפרטיות.

ההסכמה חייבת להיות מדעת ובהינתן חופשי. לחץ, לרבות איום בסנקציות במקרה של סירוב, עלול לפגום בתוקף ההסכמה מכוח הדין הישראלי.

תרחישים ספציפיים

מצלמות אבטחה (CCTV): מותרות באזורי עבודה משותפים עם שילוט ברור. אינן מותרות בחדרי הלבשה, חדרי אמבטיה, או משרדים פרטיים ללא חשיפה. על המעסיק לגבש מדיניות כתובה בנוגע למיקום המצלמות ולשימוש בהן, בהתייעצות עם העובדים או נציגיהם.

הקלטת שיחות בשירות לקוחות: מותרת כאשר המתקשרים מקבלים הודעה על כך ונציגי השירות מודעים לכך. הנוהג המקובל הוא שימוש בהודעה מוקלטת (IVR) בתחילת השיחה.

ניטור דואר אלקטרוני: ניתן לנטר חשבונות דואר אלקטרוני של העבודה בכפוף להודעה מוקדמת. אין לנטר חשבונות דואר אלקטרוני אישיים, אף לא במכשירים בבעלות המעסיק, ללא צו בית משפט.

מעקב קולי אחר עובדים: הקלטה חשאית של שיחות עובדים ללא הודעה מפרה הן את חוק האזנת סתר והן את חוק הגנת הפרטיות. אסור למעסיקים להתקין מיקרופונים נסתרים.

זכויות העובד

עובדים הסבורים כי נוטרו שלא כדין רשאים להגיש תלונות לרשות להגנת הפרטיות, שקיבלה כעת סמכויות אכיפה מוגברות מכוח תיקון 13. הם רשאים גם להגיש תביעות אזרחיות בגין פגיעה בפרטיות, כאשר פיצויים סטטוטוריים של עד NIS 100,000 לאדם זמינים ללא הוכחת הפסד כספי.

הקלטות דיפפייק ותוכן שנוצר בבינה מלאכותית

לישראל אין חוק ייעודי נגד דיפפייק נכון למאי 2026. התקיימו דיונים חקיקתיים בכנסת, ומערך הסייבר הלאומי פרסם הנחיות בנוגע לתקשורת כוזבת שנוצרה בבינה מלאכותית, אולם אין חוק שנחקק המתייחס במפורש לתוכן שמע או וידאו מסוג דיפפייק כסוגיה של הסכמה להקלטה.

עם זאת, הדין הקיים מספק כיסוי משמעותי בקטגוריה המזיקה ביותר של תוכן שנוצר בבינה מלאכותית: דימויים אינטימיים סינתטיים.

החוק למניעת הטרדה מינית, 5758-1998, כפי שתוקן בתיקון 10 בשנת 2014, אוסר במפורש הפצה של תמונות, סרטונים או הקלטות של אדם המתמקדים במיניותו, לרבות באמצעות עריכה או שילוב. הביטוי «עריכה או שילוב» נוסף כדי להתמודד עם מצבים שבהם צילום אמיתי מתומרן או שבהם דמותו של אדם משולבת בחומר אחר. בתי המשפט יישמו ניסוח זה כך שיחול על תוכן אינטימי סינתטי ותוכן שנוצר בבינה מלאכותית, כאשר הוא מציג את דמותו של אדם אמיתי בהקשר מיני ללא הסכמתו.

העבירה דינה עד חמש שנות מאסר. אדם המורשע מכוח הוראה זו מסווג כעבריין מין.

בגין דיפפייק שאינו אינטימי, המשמש להונאה, ללשון הרע, או למניפולציה פוליטית, ההוראות הרלוונטיות הן הוראות המרמה הכלליות שבחוק העונשין, 5737-1977, סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות (שימוש במידע על אדם למטרה שאינה זו שלשמה נמסר), ודיני לשון הרע. אף אחת מהוראות אלה לא נוסחה מתוך מחשבה על תוכן שנוצר בבינה מלאכותית, ויישומן כרוך בבחינה פרטנית של כל מקרה לגופו.

מערך הסייבר הלאומי סימן תקשורת כוזבת שנוצרה בבינה מלאכותית כקטגוריית איום המחייבת התייחסות חקיקתית. במהלך העימות בין ישראל לאיראן ביוני 2025, הוצפו רשתות חברתיות בתמונות ובסרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית ותיארו אירועים כוזבים, מה שהוביל לדיוני מדיניות בנוגע לחקיקה ייעודית בנושא מדיה סינתטית. נכון למועד כתיבת מאמר זה, אף הצעת חוק לא השלימה את הליך החקיקה בכנסת.

הקלטה חוצת גבולות ומעמד ההלימות מול האיחוד האירופי

מעמד ההלימות של ישראל מול האיחוד האירופי

הנציבות האירופית אישררה מחדש את מעמד ההלימות של ישראל בהגנת מידע ב-15 בינואר 2024. החלטת ההלימות משמעה כי מידע אישי, לרבות תקשורת מוקלטת, רשאי לזרום באופן חופשי מהאזור הכלכלי האירופי לישראל ללא צורך באמצעי הגנה נוספים כגון סעיפים חוזיים סטנדרטיים. נמעני מידע ישראלים נחשבים כמספקים רמת הגנה שקולה במהותה לזו המובטחת בתוך האיחוד האירופי.

ישראל חיזקה את מעמד ההלימות שלה באמצעות אימוץ תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), 5783-2023, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), 5777-2017. שיפורי האכיפה שהביא תיקון 13 נתפסו כעדות נוספת להתאמה לתקני האיחוד האירופי.

ב-24 ביוני 2025 שלחו ארגוני חברה אזרחית מכתב לנציבות האירופית בקריאה לבחון מחדש את מעמד ההלימות של ישראל, מטעמים הנוגעים לזכויות אדם בזיקה לעימות בעזה. החלטת ההלימות עומדת בעינה נכון למועד פרסום מאמר זה; הנציבות האירופית לא פתחה בהליכי בחינה רשמיים.

השלכות מעשיות על שיחות והקלטות חוצות גבולות

כאשר הקלטה מערבת צדדים במדינות שונות, הניתוח המשפטי הופך למרובד:

• שיחה בין ישראל לאיחוד האירופי: הסכמת הצד האחד הישראלית שולטת בהתנהלות הצד הישראלי. אם השיחה מערבת מידע אישי של תושב האיחוד האירופי, ההקלטה וכל אחסון או עיבוד שלאחריה כפופים לדרישות ה-GDPR בנוגע לצמצום היקף המידע, הגבלת המטרה, ותקופות שמירה.
• שיחה בין ישראל לארצות הברית: הסכמת הצד האחד הישראלית שולטת בהתנהלות הצד הישראלי. דין המדינה האמריקאית שבה נמצא הצד האחר שולט בהתנהלותו של אותו צד. אם הצד האחר נמצא במדינה המחייבת הסכמת שני הצדדים, כגון קליפורניה, הקלטתו של הצד בקליפורניה ללא חשיפה לצד הישראלי עשויה להפר את סעיף 632 לקוד העונשין של קליפורניה, גם אם המשתתף הישראלי מקליט כדין.
• הקלטה לצורכי התדיינות משפטית: הקלטות שנעשו על ידי צד לשיחה לתיעוד ראיות לעוולה זוכות בדרך כלל ליחס נוח בבתי המשפט בישראל, אולם התדיינות חוצת גבולות מעוררת שאלות ראייתיות בנוגע לתקני הקבילות בדין הזר.

ארגונים המעבירים מידע מוקלט מישראל לגורמים באיחוד האירופי צריכים לנהל רישומים של פעילויות העיבוד, ליישם עקרונות של צמצום היקף מידע לגבי שמירת הקלטות, ולוודא שהסכמי עיבוד המידע שלהם מתייחסים לדרישות ההעברה חוצת הגבולות.

עונשים בתמצית

רשימת בדיקה לציות עסקי

ארגונים הפועלים בישראל ומקליטים תקשורת צריכים להתייחס לכל אחד מהסעיפים הבאים.

בצעו ביקורת על נוהלי ההקלטה הקיימים. מפו כל נקודה שבה הארגון שלכם לוכד שמע או וידאו של אנשים. הדבר כולל שיחות לקוחות, מצלמות אבטחה, הקלטות פגישות, וכלי ניטור עובדים.

ספקו הודעה ברורה. בשיחות מול לקוחות, השתמשו בהודעה מוקלטת (IVR) או בגילוי בעל פה בתחילת האינטראקציה. לגבי ניטור במקום העבודה, הפיצו מדיניות כתובה לכל העובדים בטרם תחילת הניטור.

מנו DPO במידת הצורך. מכוח תיקון 13, גופים ציבוריים, סוחרי מידע, מעבדי מידע בעל רגישות מיוחדת, וארגונים המבצעים ניטור שיטתי, חייבים למנות DPO עצמאי. תקופת החסד הסתיימה ב-31 באוקטובר 2025. מדובר כעת בחובת ציות פעילה וביעד אכיפה מוצהר לשנת 2026 מצד הרשות להגנת הפרטיות.

הגדירו תקופות שמירה. קבעו מדיניות מתועדת לגבי משך הזמן שבו נשמר החומר המוקלט. מחיקה אוטומטית צריכה להתבצע בתום כל תקופת שמירה.

הגבילו את הגישה ותעדו אותה. הגבילו את הגישה להקלטות לעובדים בעלי צורך עסקי מתועד. נהלו יומני גישה.

התכוננו לבירורים מצד הרשות להגנת הפרטיות. לרשות להגנת הפרטיות יש כעת סמכות לפתוח בחקירות מנהליות, להוציא צווים מחייבים, ולפרסם את שמות המפרים. על ארגונים למנות איש קשר ולתעד נהלים למענה על פניות הרשות.

בחנו העברות מידע חוצות גבולות. אם הקלטות מאוחסנות בשרתים מחוץ לישראל או משותפות עם גורמים זרים, ודאו ציות לדרישות ההעברה שבחוק הגנת הפרטיות, לתקנות ההעברה מהאזור הכלכלי האירופי, 5783-2023, ולכל תנאי הלימות רלוונטי מול האיחוד האירופי.

התייחסו להנחיות מערך הסייבר הלאומי. עבור ארגונים המעבדים או משדרים מידע מוקלט רגיש, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תקני אבטחת סייבר הנוגעים לאופן שבו יש לאבטח מערכות הקלטה מפני גישה בלתי מורשית.